<h1>סידור חסידי אשכנז</h1>
<h2>דף ל.</h2>
טעם למה אין אומרין פרשת המוספין של ימים טובים בין הברכות, כשם שאומ' של שבת ושל ראש חדש. ואמרו חכמים לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד, כדי לקיים והגית בו יומם ולילה, ותיקנו דורות הראשונים לקרות פרשת קרבנות ולשנות במשנת קורבנות, ולומר בברייתא ראש תורת כהנים רבי ישמעאל אומר שהיא ראש לכל הקורבנות, משום דכת' [מלאכי א'] ובכל מקום מוקטר ומוגש, ואמרינן [מנחות ק"י ע"א] ובכל מקום ס"ד, אלא אילו תלמידי חכמים העוסקים בתורה ובהילכות עבודה, ומעלה עליהם כאילו מקטירים ומגישין לשמי מנחה טהורה. ועוד במקום תמיד של שחר קורין פרשת תמיד. ותו אמרינן [תענית כ"ז ע"ב] בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהן, (אלא) [א"ל] כבר תקנתי להם קורבנות, וכל זמן שעוסקין בהן מעלה אני עליהם כאילו הקריבום ואמחול להם על כל עוונותיהם, וכיון דהכי מברך ברכת התורה והן ב' ברכות כדאמ' במסכת ברכות [י"א ע"ב] אמ' ר' חייא בר אשי זימנין סגיאין קאימנא קמיה דרב לתנויי לפירקאי וקאים ומשי ידיה ומברך לעסוק בדברי תורה והערב ואשר בחר בנו. ומה שאומרים פרשת שבת עם פרשת תמיד ופרשת ראש חודש בראש חודש, ואין אומרים פרשת שאר המועדות, משום דסמיכי לפרשת התמיד נהגו לאומרן אגב ריהטה. אית דאמרי הכא ברכת כהנים, משום דאית בה ס' אותיות כנגד ס' מסכתות שבתורה. קורין בפרשת תמידין ושונין בשאר זבחים משום [הושע י"ד] ונשלמה פרים שפתינו. ועוד שונים בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן מפני עמי הארץ שאינן עוסקין בתורה דכתיב בה [דברים ל'] כי היא חייך. וכתי' [ירמיה ל"ג] אם לא בריתי יומם ולילה, ובמה יתקיימו אם לא יעסקו (במקצת) [במצוות] לכך תיקנו להם להגות בי"ג מידות שכל התורה נדרשת בהן.
<h2>דף לג:</h2>
ומה שעומדים בפני ס"ת אינו כתוב בתורה, אלא בפני שיבה תקום ומתרגמ' מן קדם דסבר באורייתא תקום, ואתיא ס"ת מק"ו, ומה מפני לומדיה עומדין מפניה לא כ"ש, דיו לבא מן הדין להיות כנדון.
